בכל פעם שאנו ממתינים לקבלת מענה מנציג חברה או רשות, התרגלנו להאזין לתשדיר המודיע שהשיחה מוקלטת לצרכי בקרה, שיפור שירות וכו'. אך עד היום, רק החברה עמה שוחחנו יכולה הייתה להשתמש בהקלטה בכדי להוכיח את טענותיה, במקרה של חילוקי דעות – ומה אתנו?

הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע פרסמה טיוטת הנחיה ולפיה על החברות לתת לצרכן את המידע שנאגר אצלם, שיחות טלפון מוקלטות, תכתובות צ'אט או שיחות מצולמות בווידיאו שנשמרו באופן דיגיטלי. על פי הטיוטה, גוף עסקי שיסרב להיענות לבקשה שכזו, צפוי להתמודד עם קנסות בגובה עד 15,000 שקלים.

להקלטת השיחה יש לפעמים משקל רב, בהינתן וניטש ויכוח אודות העסקה עליה סיכמנו. זה יכול להיות על סוג המסלול הסלולרי, ויכוח על הסכמה לרכישת מוצר או כל התחייבות שהיא, שהופכת למשמעותית יותר בימים בהם הקניה הוירטואלית ודרך כרטיסי אשראי הפכה למקובלת ופופולרית.

עו"ד אלון בכר ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע אמר: "חשוב שכל אזרח יידע שהוא זכאי על פי חוק לדרוש את המידע שהארגונים הגדולים אוספים על אודותיו, ולקבל אותו בדרך שנוחה לו. גופים במשק מערימים קשיים ולא מאפשרים לאנשים לקבל את הקלטות השיחה שלהם. אנו רוצים לחזק את הכוח של האזרח מול החברות. אנשים שנתקלו בבעיה כזאת יכולים להתלונן ברמו"ט, שמוסמכת להטיל קנס בסך 15 אלף שקל".